סכמה תרפיה

לכל בני האדם יש צרכים - לחיבור בין-אישי ושייכות, להבנה ותיקוף, לצמיחה ואוטונומיה, לחופש להגדרת זהותם העצמית ולחיפוש אחר משמעות בחייהם. כשאנחנו חשים מצוקה, סבל פסיכולוגי או הפרעות נפשיות - הן נובעות מקושי (או לפחות כוללות קושי) בקבלת מענה הולם לצרכים הללו. לא פעם, הקושי הזה נובע מהיסטוריית חיים בה צרכים אלה לא נראו, לא קיבלו הכרה, ולא נענו. כאן נכנסת לתמונה סכמה תרפיה.

 

את גישת הסכמה תרפיה החל לפתח ד"ר ג'פרי יאנג בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בתחילה, הייתה הגישה מעין הסתעפות מהטיפול הקוגניטיבי של ד"ר אהרון בק. עם השנים, התפתחה הסכמה תרפיה למה שהיא היום - גישת טיפול אינטגרטיבית שמאגדת בתוכה תובנות מתורת ההתקשרות ומפסיכולוגיה התפתחותית, כלים מגישות ממוקדות-רגש וממוקדות-חוויה, לצד רעיונות ועקרונות רבים מתוך הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. 

סכמה תרפיסטים עובדים עם מטופליהם (מבוגרים, זוגות, מתבגרים, ילדים, או קבוצות) בתהליך שמנסה להמשיג הן את היעדים שלהם - והן את מצבם הנוכחי - במונחים של צרכים רגשיים בריאים, אך גם במושגים של סכמות (שהן תבניות של אמונות, ציפיות, ודרכי פעולה) שהתפתחו כדי לתת מענה לאותם צרכים שלא קיבלו מענה, וכן במונחים של מצבי-עצמי או צדדים שעלולים לחוות מצוקה, ניתוק, תחושת תקיעות - או לחילופין, לבוא לידי ביטוי מועט מדי. 

לעיתים קרובות, מטופלים הפונים לסכמה תרפיה מגיעים לטיפול אחרי נסיונות - חלקם מוצלחים - בגישות טיפול אחרות (למשל, טיפול פסיכודינמי או פסיכואנליטי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ועוד), אך עם תחושה שגישות אלו נתנו מענה חלקי או הובילו להתקדמות חלקית בלבד. יש כיום מספר מחקרים שמלמדים כי סכמה תרפיה עשויה להיות מועילה במיוחד כמענה לבעיות מתמשכות שכאלה - ובהן קשיים בויסות רגשי, דיכאון כרוני, חרדה, או קשיים ביחסים בין-אישיים. (בעמוד הזה ניתן לקרוא עוד על הגישה). 

מילון מונחים קצר

סכמה - מילה יוונית שפירושה "תבנית". במסגרת גישת הטיפול, הכוונה היא לתבנית או לדפוס שעוזר לארגן ולקבץ מספר גדול של חוויות או גירויים - בפרט, כאלו שמלמדים אותנו משהו על עצמנו או על העולם. סכמות יכולות לכלול מידע מאוד שימושי. אפשר לחשוב עליהן כמעין "שיעור" שלמדנו על החיים, או כ"פילטר" דרכו אנו מסתכלים על העולם, כך שמה שעובר את הסינון, נכנס לתוך העולם הפנימי כשהוא מסודר ומאורגן בהתאם לאותו פילטר. לדוגמא: אשה אשר נושאת בקרבה סכמה של נטישה עלולה לפספס עדויות לכך שהבחור שאיתו היא יוצאת שמח ונהנה בדייט, ובמקום זאת עלולה לשים לב ולזכור רק עדויות לכך שהוא לא נהנה, עדויות אשר תומכות ומאששות את השיעור הקשה אשר למדה מוקדם בחייה: בסופו של דבר לא ירצו להישאר איתי. זו דוגמא הממחישה את התועלת ואת המחיר של סכמות: מחד, הן מהוות מעין 'קיצור דרך' לתהליכי זיכרון, שימור ועיבוד של מידע מורכב; מאידך, המחירים של סכמות שליליות הם קשים ומכאיבים שכן הללו הופכים את החיים בהווה להמשך ישיר של החסכים שהיו חלק מהעבר - ולא מאפשרות לנו לקבל מענה טוב יותר לצרכים רגשיים ובריאים.

צרכים רגשיים - סכמה תרפיה מדגישה מאוד את מרכזיותם של צרכים רגשיים בריאים ואוניברסליים. ההנחה היא שכל אדם, כבר מילדותו, מונע על ידי צרכים די דומים - הצורך לקבלה ושייכות, לתחושת מסוגלות, לעולם שאינו נוקשה מדי מחד, או רופף מדי מאידך, וכן הלאה. כמובן שיש הבדלים בין-אישיים בין ילדים שונים בעוצמתם של חלק מהצרכים, והבדלים כאלה קיימים גם בין מבוגרים שונים. יותר מכך, יש חשיבות רבה למידה בה הצרכים הרגשיים האלה - בילדות אך גם בהמשך החיים - נענים בצורה מספקת על ידי הסביבה בה גדל הילד ועל ידי דמויות ההתקשרות המרכזיות בחייו של האדם. הנחת העבודה בסכמה תרפיה היא שבריאות פסיכולוגית מתבטאת בכך שאדם מצליח להשיג מענה מותאם מספיק (גם אם לא מושלם) לצרכיו הרגשיים, לאורך חייו. לכן, 'מטרת-העל' של הטיפול בסכמה תרפיה היא לסייע למטופל/ת למצוא דרכים מסתגלות, רציפות ומיטיבות למילוי הצרכים הרגשיים, ובכך לאפשר השגת מטרות חיים חשובות. אל עבר 'מטרת-על' זו מכוונות כל ההתערבויות הטיפוליות של סכמה תרפיה.

לדוגמא: כאשר ילד לא מקבל באופן מיטיב מענה לצורך הטבעי בהכרה, התפעלות ותחושת ערך לאורך חייו המוקדמים, עשויה להתפתח בקרבו חוויה של חוסר שביעות רצון מעצמו, חוסר ביטחון ותפיסה עצמית שלילית, אשר פעמים רבות ממשיכה להתקיים גם אל תוך חייו הבוגרים.

 

מצבי-עצמי (modes or schema modes) - לצד הצרכים הרגשיים שמלווים אותנו לאורך כל חיינו, ולצד הסכמות שנלמדות בשלב מוקדם ומהוות תכונות יציבות למדי בחיינו, סכמה תרפיה עוסקת רבות גם בהיבט הרבה פחות כרוני ויציב של האדם - בפרט, ב"מודים" או מצבי העצמי שבאים לידי ביטוי אצל כל אחד ואחת מאיתנו. המונח "מוד" (כלומר, מצב-עצמי, או חלק, או "צד") מתייחס למצב הרגשי הפעיל ברגע מסוים, לסכמות שבאות לידי ביטוי באותו רגע, ולדרכים שבהן האדם מגיב לסכמות הללו - שוב, באותה נקודה בזמן. נקודות הזמן הללו יכולות להיות של שניות, דקות, או שעות - אך הן תמיד חולפות, ומכך יוצא שבכל אדם ניתן למצוא מספר מודים, חלקים, צדדים. כמובן שברגע מסויים, אחד מהצדדים האלה נוטה להיות בולט או דומיננטי יותר, ולהשפיע על הפירוש שהאדם נותן לסביבתו, על תחושותיו, ועל התנהגותו באותו רגע. 

לדוגמא: כאשר האדם נמצא במוד "כנוע", הוא עשוי למצוא עצמו מתנהג באופן צייתני ומרצה כלפי אנשים אחרים. הוא עלול להסכים לבקשות שאינן לרוחו פשוט משום שבאותו רגע הוא במצב-העצמי הכנוע שלו. אותו אדם בדיוק עשוי להימצא, בזמן אחר, במצב עצמי שונה לחלוטין - למשל, במוד מתנשא ותוקפני. במצב כזה הוא עלול לסרב מראש לכל בקשה מתוך עמדה של זלזול והקטנה של האחרים. אלו כמובן דוגמאות רק לשני מצבי עצמי (או "מודים") אפשריים - במציאות, אצל רוב בני-האדם, פעילים בזמנים שונים מצבי-עצמי רבים. כחלק מטיפול בסכמה תרפיה, המטפל והמטופל מתבוננים ומזהים ביחד את מצבי-העצמי הללו, ובוחנים את השפעותיהם על תפקודו של האדם במקומות שונים בחייו.

 
שלחו מייל
שלחו ווטסאפ
התקשרו עכשיו
055-277-9952

© 2020 המכון הישראלי לסכמה-תרפיה. כל הזכויות שמורות
עיצוב ובניה: Wix Monster